מקור תלמוד ירושלמי בבא מציעא ה׳:א׳
1 משנה: אֵי זֶהוּ נֶשֶׁךְ וְאֶי זֶהוּ תַרְבִּית. אֵי זֶהוּ נֶשֶׁךְ הַמַּלְוֶה סֶלַע בַּחֲמִשָּׁה דֵּינָרִין וְסָאתַיִם חִטִּים בְּשָׁלֹשׁ מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹשֶׁךְ. וְאֶי זֶהוּ תַרְבִּית הַמַּרְבֶּה בַפֵּירוֹת. כֵּיצַד לָקַח הֵימֶינּוּ חִיטִּים בְּדֵינָר זָהָב הָכּוֹר. וְכֵן הַשַּׁעַר. עָמְדוּ חִיטִּים בִּשְׁלֹשִׁים דֵּינָרִין אָמַר לוֹ תֶּן לִי חִיטַּי שֶׁאֲנִי מוֹכְרָן וְלוֹקֵחַ אֲנִי בָּהֶן יַיִן אָמַר לוֹ הֲרֵי חִיטִּין עֲשׂוּיוֹת עָלַי בִּשְׁלֹשִׁים דֵּינָרִין וַהֲרֵי לָךְ אֶצְלִי יַיִן וְיַיִן אֵין לוֹ. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לֹא יָדוּר בַּחֲצֵירוֹ חִנָּם וְלֹא יִשְׂכּוֹר מִמֶּנּוּ בְּפָחוּת מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִבִּית.
2 הלכה: אֵי זֶהוּ נֶשֶׁךְ כול׳. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. זֶהוּ רִבִּית שֶׁיוֹצֵא בַדַּיָינִין. בָּעוּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּית מָהוּ שֶׁיֵּצֵא בַדַּיָינִין. אָמַר לוֹ. אִם מִזּוֹ אֵין אָנוּ מְנִיחִין לִגְדּוֹלֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּלוּם. מּוֹדֵי רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאֵין שְׁטָר זוֹקֵק לַחֲבֵירוֹ. מוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם הָיָה הַשְּׁטָר קַיָים דִּמְנַכִּין לֵיהּ.
3 אֵי זֶהוּ תַרְבִּית. תַּנֵּי. יִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה בְרִיבִּית לְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ גוֹבֶה לֹא אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא אֶת הָרִיבִּית. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא אֶת הָרִיבִּית. כְּתִיב אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ. אֵין לִי אֶלָּא נֶשֶׁךְ בַּכֶּסֶף וְרִיבִּית בָּאוֹכֶל. נֶשֶׁךְ בָּאוֹכֶל וְרִיבִּית בַּכֶּסֶף מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית. הִקִּישׁ נֶשֶׁךְ לְתַרְבִּית וְתַרְבִּית לְנֶשֶׁךְ. מַה נֶשֶׁךְ כֶּסֶף אַף תַּרְבִּית כֶּסֶף. מַה תַרְבִּית אוֹכֶל אַף נֶשֶׁךְ אוֹכֶל.
4 לָקַח מִמֶּנּוּ חִטִּים. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר כָּהֲנָא. הַשַּׁעַר שֶׁהוּא יָפֶה לָעוֹלָם. פָּחוּת מִיכֵּן וַוי לִזְבוּנָא. יוֹתֵר מִיכֵּן וַוי לִמְזַבְּנָהּ.
5 אָמַר לוֹ. תֶּן לִי חִיטַּיי שֶׁאֲנִי מוֹכְרָן. בְּמַה קָנָה. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב סְבַר מֵימַר. חַיָיב לְהַעֲמִיד לַחֲבֵירוֹ לוֹ מִן הַדִּין. רִבִּי אַבָּהוּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קָנוּ לוֹ מָעוֹתָיו דְּבַר תּוֹרָה.
6 הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ. חַד בַּר נַשׁ אַשְׁאַל לְחַבְרֵיהּ דֵּינָרִין אַשְׁרוּנֵיהּ גַּו בֵּיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. הַב לִי אֲגַר בֵּיתִי. אֲמַר לֵיהּ. הַב לִי דֵּינָרַיי. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי בָּא בַּר מִינָא. אֲמַר לֵיהּ. וְקַיֵּם לֵיהּ מַה דַהֲוָה חֲמֵי לְמִישְׁרֵי.
7 תַּנֵּי. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן רִבִּית וּמוּתָּרִין. כֵּיצַד. לוֹקֵחַ אָדָם שְׁטָרוֹת חֲבֵירוֹ בְּפָחוּת וּמִלְוָותוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ בְּפָחוּת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם רִבִּית. וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן רִבִּית וַאֲסוּרִין מִשּׁוּם הַעֲרָמַת רִבִּית. כֵּיצַד. קִיבֵּל הֵימֶינּוּ שָׂדֶה בְּי̇ כּוֹר חִיטִּין. אָמַר לוֹ. תֶּן לִי סֶלַע אֶחָד. אָמַר לוֹ אֵין לִי אֶלָּא כּוֹר אֶחָד חִיטִּין. טוֹל לָךְ. וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ בכ̇ד̇. אֵין זֶה רִבִּית אֲבָל אָסוּר מִשּׁוּם הַעֲרָמַת רִבִּית. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ צְרִיךְ וְהַב אֲגַר כֵּלִים אוֹ אֲגַר הַכַּתָּפִין אֲקולִי וְסַב דֵּינָרָךְ.
8 רִבִּי לָא אָמַר בְּנוֹתֵן לוֹ שְׂכַר רַגְלוֹ. רִבִּי זֵירָא אָמַר. נַעֲשֶׂה כְּמַשְׂכִּיר לוֹ דִּירָה בְיוֹקֶר.
פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ה׳:א׳
1 מודי ר' יוחנן שאין שטר זוקק לחבירו מודי ר' יוחנן שאם היה כו'. — יש להפך הגירסא וכצ"ל: מודי ר' יוחנן שאם היה השטר קיים דמנכין ליה פי' שאם היה לו שטר הכולל קרן ורבית אינו משלם אלא קרן מודי ר' יוחנן שאין שטר זוקק לחבירו פי' שאם היו לו ב' שטרות הכוללין קרן רבית וכבר נפרע אחד מהן קרן ורבית ובא להיפרע מן השני ה"ז מנכה לו את הרבית משטר אחרון אבל אינו יכול לנכות ממנו את הרבית משטר ראשן שכבר פרע וע' בבלי ס"ז א'.
2 השלמות: אם מזו אין אנו מניחין כו'. — כעין זה בב"ב פ"ג סה"ג י"ד ע"א.
3 אשרוניה גו ביתיה א"ל הב לי אגר ביתי כו'. — ע' ר"נ נדרים ל"ג ב' שהעתיק: אשרונה גו ביתיה א"ל הב לי דינריי א"ל הב לי אגר ביתי אתא עובדא קומי ר' אבא בר זבינא ומוריקו ליה מה דהוה חמי למשרייה ובשינוי מעט בחדושי רשב"א שם וברא"ש בפרקין סימן ט"ז.
4 תן לי סלע אחד א"ל אין לי אלא כור. — צ"ל: תן לי מנה אחד ואני אפרנסנה א"ל אין לי אלא כור אחד חטין במנה א"ל טול לך כו' וע' בבלי ס"ב ב'.
5 לית את צריך והב אגר כלים או אגר הכתפין אקולי כו'. — צ"ל: לית את צריך דהב פי' ללוות ממני אגר כלים פי' שכר כלים שלי או אגר כתפין אזבין וסב דינרין מותר ר' לא אמר בנותן לו שכר רגלו פי' שהמלוה משלם ללוה שכר טרחו דאל"כ ה"ל רבית.
6 ר"ז אמר נעשה כמשכיר לו דירה ביוקר. — פי' לכך מרבין על השכר במשנה ג', ודלא כפ"מ שמשך זה למעלה.